העסקים המנצחים והמפסידים של משבר הקורונה

כמו כל משבר, גם משבר הקורונה מביא עימו לא מעט . סבל, לצד הזדמנויות חדשות. אנחנו רואים עסקים שמשגשגים כתוצאה מהמשבר, כאלו שסובלים מאוד וכאלו שבין לבין והעתיד יכריע לגביהם

חדשנות

 המנצחים – העסקים שהתמזל מזלם ותפסו את הגל בצורה משולמת

רשתות המזון – הקטגוריה הזו ברורה לכולם, עם כל הישראלים שנשארים בארץ ובבית יחד עם תקופת הפסח הביאה למכירות מזון ששברו את כל השיאים. אז נכון שהן נדרשו להוצאות חריגות כתוצאה מהיציאה מהשגרה אבל עדיין הרווח שם עצום

אתרי מסחר – אתרי צעצועים, פארמה, ביגוד, כלי מטבח שנערכו מראש עם יכולות לוגיסטיות ונוכחות דיגיטלית ראו גידול עצום בפעילות שלהם. אנשים בבית ומשועממים וכל עוד יש עדיין כסף לבזבז, אתרים אלו ממלאים את הצורך

נותני שירות עם נטייה טכנולוגית – עורכי דין, רואי חשבון, פסיכולוגים ועוד עם נטייה טכנולוגית, נוכחות דיגיטלית סבירה ואימוץ של זום הצליחו לתת שירות מוצלח בינתיים ובחלק מהמקרים אף להגדיל את קהל הלקוחות שלהם על חשבון עסקים מאותגרים טכנולוגית

שירותי משלוחים – משלוחה, וולט ואחרים הפכו למוקדי פעילות מרכזיים בתקופה הזו. אך לא רק בתחום המזון, גם משלוחים של מסמכים וסחורה שנמכרת באתרי אי קומרס חיזקה מאוד את העסקים בסקטור זה

שירותי תוכן – אנשים נמצאים בבית וצורכים המון תוכן. אתרי עם קורסי לימוד מקוונים לגילאים שונים, כמו גם תכנים בידוריים יצרו המון תנועה וחשיפה

בראיה עולמית אנו רואים שחברות כמו אמזון שמשלבת הן את האי קומרס, השילוח ושירותי הענן לחברות מדיה שונות זוכות לשגשוג מדהים. גם שירותי הסטרימינג העולמים, לצד חברות טכנולוגיה של וידאו קונפרס לצרכי תקשורת או לימודים מרוויחות מאוד מהמשבר

מנצחים

המפסידים – אלו המגזרים שבם חברות יצטרכו לעשות מאמצי על כדי לשרוד ולחזור לפסים לאחר שוך הסערה

תעופה, תחבורה וקרוזים – כאילו לחברת בואינג לא היו צרות מטרום המשבר עם הדגם החדש שהושבת לאחר שתי התרסקויות, עכשיו הגיעה הקורונה והשביתה את רוב הטיסות הבינלאומיות וטיסות הפנים במרבית מדינות העולם. גם חברות הקרוז הפסיקו לחלוטין את הפעילות ובחלק מהמדינות גם חברות תחבורה ציבוריות ורכבות חלק מהמגזרים הללו קיבלו סיוע ממשלתי מסיבי בחלק ממדינות העולם

תיירות – רק בארצות הברית התחזיות מדברות על צפי של 25% מכלל עובדי המגזר שיהפכו למובטלים, כ5 מיליון. אתרי סקי רבים שהיו צריכים להיות בשיא הפעילות בחודש האחרון נסגרו לחלוטין. גם בישראל שחוותה מגמה של עלייה בתיירות בשנים האחרונות, הסקטור הושבת לחלוטין מדירות אירבנב ועד חברות לתיירות פנים או אטרקציות שונות

חברות אנרגיה – כל מי שמילא דלק החודש כנראה ששפשף את עיניו עם הצגת המחיר הסופי למילוי המיכל. השבתת התחבורה כמו גם פוליטיקה פנימית בארגון אופ”ק הביאו למחירי נפט שלא ראינו כאן מזמן

קניונים וקמעונאות  – הכל עצר, רק ב19 באפריל הורשו חלק מהחנויות לחזור ושמענו על חלק מהקמעונאים שאינם מתכוונים לפתוח משום שמתנים את הפתיחה בפיצוי מהאוצר. גם לאחר הפתיחה המחודשת עם ההגבלות סביר להניח שחלק מהלקוחות יחששו ושהמצב הכלכלי יקטין את הצריכה באופן כללי

ספורט מקצועי ובידור – כולנו שמענו על שחקנים מקצועיים שנכנסו לדיכאון בעקבות ההסגר. הענף כולו בשיתוק ולא ברור מתי יחזור לפעילות. גם בתחום הבידור והתרבות המצוקה גדולה וכן ביטול של אירועים המונים כגון מרתונים או פסטיבלים. הפגיעה העצומה בפסח, כמו זו של יום העצמאות וכן הביטול החלקי או המלא של החופש הגדול יהפכו את ההישרדות למאתגרת מאוד

בתי קולנוע – מצד אחד הצפי הוא שהצעירים יהיו הראשונים להתפוצץ על חוויות של בילוי משותף לאחר ביטול הסגר, אך מצד שני בתי הקולנוע תלויים בתעשייה בארצות הברית שנכנסה למשבר מאוחר יותר. בינתיים מתחמי קולנוע עצומים שהוקמו בשנים האחרונות עומדים כפילים לבנים ומחכים לבאות

קורונה

אלו שבין לבין

הבנקים – אם נצא מהמשבר עם משבר אמון ומרד תשלומים כזה או אחר של עצמאים, שכירים כנגד שוכרים, עיריות או רשות המסים, המשבר יתגלגל אל הבנקים. מספיק שמאה אלף איש יחליטו לא לשלם את חובותיהם ובהעדר מנגנון אכיפה והוצאה לפועל פעיל ובהיקף כזה, הבנקים יהיו אלו שיסבלו בגלי ההדף

מערכת הבריאות – אחרי שנים של הזנחה פתאום מערכת הבריאות זוכה להוקרה ועולות שאלות לגבי האופן שבו החברה מתגמלת את הצוותים הרפואיים. ללא ספק שהמדינה תידרש להשקיע הרבה יותר במערכת הבריאות בתקופה הקרובה אך השאלה אם המגמה תימשך גם לעתיד

תעשייה – סביבה התעשייה עולות שאלות רבות – עד כמה יפגע הביקוש הצרכני ומתי יתאושש? האם חברות רבות יחליטו למשוך את הייצור מסין ולהחזיר אותו קרוב לבית? האם הייצור בתלות הדדית גבוהה ופגיעה אך ביעילות מירבית, בו כל חלק מיוצר במקום אחר יחזור לייצור של מכלול המרכיבים במקום אחד, גם אם בצורה יעילה פחות? עד כמה הרובוטיקה תחדור ותייתר את הצורך בעובדים אנושיים הרגישים לוירוסים? ועוד

מוסדות לימוד, חוגים והשכלה – מרבית האוניברסיטאות והמכללות העבירו את יתרת השנה האקדמית בצורה מוצלחת בזום. אך אם המגמה תימשך – האם סטודנטים ימשיכו להעדיף דווקא את המכללות והאוניברסיטאות הנוכחיות או שיבחרו באפשרויות אחרות הזמינות להן בצורה מקוונת? יתרה מזו – האם יווצרו פערים גדולים יותר בין לתמידים מאותגרים טכנולוגית לכאלו שמורגלים בה? מה לגבי חוגי העשרה או  הכשרות מקצועיות? האם נראה מעבר למרחב המקוון או שילוב היברידי ביניהם ואולי יצירה של מסגרות לימוד מצומצמות הלומדות במרחב הפתוח? וכולי

כמו בכל המשבר אי הודאות גדולה מאוד ועם זאת אלו שיצליחו להסתגל אליו ולשינויים שהוא מביא עימו בצורה טובה יותר ישרדו וישגשגו

לקבלת הדוח “כיצד עסקים מנצלים את המשבר כדי לשרוד ולצמוח?” הזינו את המייל שלכם כאן

ליחצו כאן למעבר לטופס